מעברים ומה שביניהם
בחיינו אנו עוברים הרבה מעברים: מהרחם אל אוויר העולם, מינקות לילדות, מילדות לנערות, מנערות לבגרות, מרווקות לנישואין ולהורות. יש גם את אלו שעוברים מנישואין ראשונים לשניים ואז מגיע המעבר המשמעותי לגיל ה’שלישי’ ולמסתורין שמעבר.
כמו כן, רובינו עוברים ממקום גיאוגרפי אחד לאחר, מתפקיד לתפקיד, מחברה לחברה ומקריירה אחת לאחרת, וכן הלאה…
נטייה מקובלת היא לחשוב שכול פעם שמגיעים למקום חדש זו התחלה חדשה, ונותנים חשיבות לכך שהעבר ישכח בכדי שהעתיד יהיה יותר טוב.
אולם, לעבר יש תכונה קצת מציקה, ככל שמנסים לשכוח אותו כך הוא מוצא דרכים יותר מתוחכמות לרדוף ולהעיק על אלו שמנסים להתנתק ממנו. הדרכים שלו להציק ולהעיק חכמות ומתוחכמות ויש להן נטייה להיות יותר בוטות עם הזמן. הדוגמאות הן רבות מספור. דוגמה ארכיטיפית שממחישה טוב את הדינמיקה הזאת היא הסיפור והמחזה היווני של המלך אדיפוס .
רק כאשר פונים אל העבר, ללא מורא, מסכימים להישיר אליו מבט, מסכימים לקבל אותו, בשלמותו, כחלק מההיסטריה הפרטית שלנו ומוצאים דרך לקבל ממנו את מה שיכול להועיל לנו בעתיד, (בכול עבר יש משהו טוב אם רק נסכים להסתכל…) אנחנו פותחים ערוץ לקשר עמוק איתו ועם העבר הרחוק יותר, ומאפשרים למשאבים הקיימים בו להגיע. או אז כאשר אנו פונים שוב אל העתיד אנחנו לא לבד ואנחנו לא ריקים. אנו באים מלאים עם ניסיון ולמידה ויכולת להישיר מבט קדימה.
הנה תרגיל, מדיטציה, ‘קונסטלציית מעברים’ לשנה החדשה: ניתן לעשות עם ייצוגים ועם הדמיה.
בוחרים ייצוג לעבר ומניחים אותו בחדר. בוחרים ייצוג לעתיד ומניחים אותו במקום אחר בחדר ואז בוחרים ייצוג בשבילינו ומניחים גם אותו בחדר.
בתחילה עומדים עם הייצוג שלנו. מזדהים איתו לרגע ונותנים תשומת לב לחוויה שעולה ביחס אל העבר ואל העתיד, ובודקים איך זה מרגיש ומה עולה. לאחר מכן עומדים עם הייצוג של העבר, ומפנים אותו אל הייצוג שלנו. לרגע מזדהים איתו, ובודקים מנקודת החוויה של העבר מה הוא רוצה שייראה בשלמות, ולאחר מכן מה יש לו לתת לזה שממשיך הלאה (לייצוג שלנו). איזו צידה טובה, העבר יכול לתת לזה שממשיך בדרכו אל העתיד.
כאן ניתן לדמיין או לנוע בדרך שמאפשרת את הנתינה. לאחר מכן חוזרים אל הייצוג שלנו ומביטים בכול מה שלעבר יש להראות לנו. ולאחר קצת זמן, רואים איך ומה ניתן לקבל מהעבר. גם כאן אפשר לדמיין או לנוע עם הקבלה. במקום הזה ניתן לרגע להביט אל מעבר לעבר, לעבר הרחוק, ולראות מה ניתן לקבל משם ואיך זה מרגיש.
לאחר מכן פונים אל הייצוג של העתיד ובודקים מה עולה כאשר פונים אל העתיד ומביטים בו בשלמותו. איך מה שקיבלנו מהעבר יכול לשרת ולתמוך בתנועה לעתיד. אז עומדים עם הייצוג של העתיד, מזדהים איתו לרגע, ופונים אל עבר הייצוג שלנו ורואים מה קורה ואיך זה מרגיש. מה יש לעתיד לומר לייצוג של זה שבא לקראתו. לבסוף חוזרים לייצוג שלנו, נותנים תשומת לב לכול מה שעולה, ובודקים מה הסדר החדש של הייצוגים השונים. לאחר מכן בודקים אם יש עוד משהו שצריך לקרות…
את התרגיל הזה אפשר להחיל על כול אחד מהמעברים שבפסקה הראשונה.