ישי גסטר – קורסים וסדנאות > מאמרים > מאמרים בקונסטלציה משפחתית > אחרים על קונסטלציה > הזמינו אותי אז באתי… סיפור על קונסטלציה…

"הזמינו אותי אז באתי" זה מה שאמרתי בשנייה שנכנסתי לחדר בו נכחו כשבעה אנשים, בחלקם זרים לי. כששאלה המנחה (בוגרת לימודי קונסטלציה בבית ספרו של ישי גסטר) 'מי מעוניין שנעסוק בו היום?', שוב הכריעה האימפולסיביות ומצאתי עצמי עונה: "אני".

כאדם ספקן וצינית בעל כורחי, לא הייתי מעלה על דעתי את גודל השינוי שיתחולל בי ובקרובים אלי (שלא היו שם כלל) לאחר אותן שעתיים מרתקות, קשות, מפתיעות, מצחיקות ובעיקר שעתיים בסופן יחל פתרון הפלונטר האישי ששם את חיי "על HOLD".

המסקנה: יש ישועה לספקנים והיא עשויה להתרחש תוך זמן קצר בהרבה מששיערנו.

על ישי ועל שי משפחתי ארוך טווח.

את ישי גסטר בוגר סדנאותיו של הוגה רעיון הקונסטלציות, ברט הלינגר, פגשתי לראשונה לפני כשנה. בישי היה משהו מזמין ומכיל באופן שאיננו מאיים, באופן מרגיע, אולי הייתה זו העובדה שעשרים שנים מחייו התחנך התמחה ועבד בבריטניה. שם גם רכש את השכלתו כפסיכותרפיסט ואת ניסיונו בתחום הנחית קונסטלציות. ניתן לומר שישי הוא דוגמא חיה לשירו של סטינג:  "I'm an English man in…Israel" וככזה הוא מכיל באופן טבעי ואנגלי משהו, את כל העדינות וההקשבה הנדרשות לצורך הנעת תהליך שינוי אמיתי באדם העומד מולו.

במהלך תקופת היכרותנו הייתי עסוקה בניסיון נואש כמעט להבין במה בדיוק עוסק ישי כאשר הוא מעלה את המושג שובר השיניים"קונסטלציה". זוכרת שחשבתי לעצמי שצריך להיות או משוגע או פשוט מאמין גדול בצדקת דרך בכדי להביא אלינו הישראלים את שיטת הטיפול הכל כך לא שגורה בז'ארגון העברי, מבלי להיבהל מתגובות ספקניות או אפילו אדישות שמאפיינת התמודדות של 'פורצי דרך' שכמוהו.

יום שישי פנוי אחד משנה חיים

ספקנית הייתי גם אני. בסך הכל התפנה לי יום שישי והחלטתי ללכת עם חברה ליום כיף, היא כבר ידעה מה זו קונסטלציה משפחתית, אני הגעתי בעיקר בעבור האינטגרציה החברתית. מאז ומעולם הייתי שבויה בקונספט ששינוי אמיתי צריך להתחיל מספת הפסיכולוג ולאורך זמן. כאשר סיפר לי ישי שבקונסטלציה הדברים מתרחשים מהר יחסית ובסיום התהליך, מערכת היחסים המשפחתית מתחילה להסתדר כפאזל, לא הייתי צריכה עוד דבר ופשוט עניתי בהחלטיות מהולה עדיין בקורטוב ספקנות: "שווה לנסות".

חומות ההגנה מפנות מקומן לחומות של תקווה חדשה

את מה שארע במהלך השעתיים בהן כל אחד מהנוכחים קיבל תפקיד של ישות משמעותית בחיי וכל מערך היחסים הסבוך הזה החל להתנועע סביבי במחול מרגש, משעשע, מפעים לב, קשה, אך בעיקר אמיתי, לא ניתן להעביר במילים. עומדים להם שבעה אנשים, שאיש מהם לא מכיר את "משחק השחמט" הפרטי שלי ומתחיל להיווצר דיאלוג. בעודי יושבת מרבית הזמן וצופה במתרחש, דברים שלא העזתי להגות מפי עד היום נאמרים לראשונה מפי אנשים שאינם מכירים את הכוחות הפועלים.

כיצד מצליחה הקונסטלציה להתיר 'סבכים'?

האם קרה לכם שלא יכולתם להפסיק דפוס קבוע כדוגמת איחורים כרוניים, דבר שכבר תרם רבות למוניטין די מפוקפק שנוצר לכם הן בסביבה הקרובה והן בסביבה העסקית? לא משנה עד כמה אתם משתדלים, אינכם מצליחים להגיע בזמן ואינכם מבינים בעצם מדוע זה כל כך לא בר ביצוע בעבורכם? בדיוק על הקונספט הזה מתבססת הקונסטלציה. להבדיל מהפסיכותרפיה כאן מדובר על סיפורים או אירועים נקודתיים לרוב חבויים למחצה שעדיין משפיעים על איכות החיים והבחירות שלנו.

בדוגמתנו לצורך העניין יתכן מאוד שיתברר שאי שם בעבר המשפחתי שלכם, איחור למקום מסוים פירושו היה הצלת חיים. בעקבות זאת נוצר במשפחה מסר, ש'להגיע באיחור' זה חשוב. מסר זה עובר מדור לדור גם לאלו שלא יודעים מה הפירוש העמוק של ה'איחור' ובמידה מסוימת אתם והקרובים אליכם משלמים על כך מחיר עד עצם היום הזה.

אך זו רק דוגמא, שכן הנושא המטופל יכול להיות נושא הרבה יותר טעון שיעלה באופן טבעי ובלתי נתפס כמעט במהלך הקונסטלציה ועצם הצפתו גם תוביל בהכרח לפתרון המהיר (דבר שבהתנסות האישית שלי השאיר אותי נדהמת). 

***

כשהסתיימו להן השעתיים של הקונסטלציה, ניגשה אלי אחת המשתתפות ואמרה לי: "גלית, התפקיד שקיבלתי בקונסטלציה שלך הבהיר לי כמה דברים חשובים על משפחתי, תודה לך כי עוד שבוע אני נוסעת לפגוש אותם בחו"ל אחרי שנים טעונות של נתק".לכששבה ארצה נראתה קורנת מאושר, היא שיתפה אותי וסיפרה: "זה היה כמו לחלום שאני רצה בלי סוף במבוך סבוך ופתאום מצליחה לראשונה להגיע אל שער היציאה ולקבל 'פס יציאה' אל החופש והשחרור לגמרי לא על תנאי.

ומה קרה לי מאז אותו יום שישי?

כשיצאתי מאותה קונסטלציה נסעתי לארוחת הצהריים המשפחתית מפויסת משהו. "זה זמני" הרגעתי את עצמי שלא אבהל מה"רוחניקיות" שנפלה עלי ככה באמצע יום, אך כאשר יומיים לאחר מכן אחד האנשים היקרים לי מכל (אבי) הקיש על דלת ביתי ואותו כעס שתמיד העיב על מפגשנו, לא היה שם עוד, הבנתי שלא רק אני נוכחתי שם באותו מפגש יום שישי, כל משפחתי היתה שם איתי ומסתבר שהיא איתי לטובה או לרעה בכל החלטה שאני עושה בחיי.

בחגים הללו השקעתי ולארוחת ערב ראש השנה אצל הוריי הבאתי מובייל רימון עץ ובו הקדשה מהילדים ומאיתנו ההורים. אין ספק שכמישהי שמעולם לא השקיעה במתנות סמליות שכאלו, גרמתי להם להיות מופתעים – ל'זקנים שלי', אך ההפתעה האמיתית היתה העונג הנדיר בלראות אותי, חייכנית, רגועה ובלתי ניתנת להצתה. כפי שאמרתי, שי משפחתי לחג, זה בדיוק מה שהעניק לי ישי במפגש ההוא שארע רק חודש קודם לכן.

***

ישי גסטר ייסד את ביה"ס ללימודיי הקונסטלציה המערכתית בו הוא מכשיר מטפלים ומנחים לעבוד בגישה מרתקת זו. קורסים בגישת הקונסטלציה נפתחים במספר מקומות בארץ (במרכז, בכרכור, במשגב, ברמת הגולן ובראש פינה).

אם תפנו לישי הוא יותר מישמח לענות על שאלות אודות הגישה וההעברה הבין דורית:

המייל של ישי: yishai@constellations.org.il

האתר של ישי: www.constellations.org.il

את הסיפור כתבה גלית הראל שהשתתפה בתהליך הקונסטלציה. גלית היא מומחית לכתבות תדמית ואני ממליץ עליה בחום רב כבעלת מקצוע מהדרגה הראשונה –http://www.e-sheet.co.il/ – ישי גסטר