ישי גסטר – קורסים וסדנאות > מאמרים > מאמרים בקונסטלציה משפחתית > הנציג בקונסטלציה

של מי הסיפור הזה ולמי הוא רלוונטי?

 

העבודה עם גישת הקונסטלציה מבוססת על 'תופעת הייצוג'. תופעה זאת הינה החוויה אותה חווה המשתתף בתהליך – 'הנציג'. זאת היא חוויה כוללנית הכוללת גוף, רגש, דימוי, מחשבה, חוויה מרחבית והתיחסותית. זהו תהליך בו הנציג נהיה חלק מ'שדה', שדה שנוצר מעצם הנושא המתהווה לתהליך ותשומת הלב לחוויה שלו עצמו מאותו הרגע ואילך.

 

כול הנדרש מהנציג בתהליך של הקונסטלציה הוא להיות בקשר עם החוויה אותה הוא חווה ב'כאן ועכשיו' ולתת לה ביטוי. נדיר ביותר המקרה בו אדם מגיע לקונסטלציה ואינו יכול להשתתף כנציג. זאת היא יכולת מולדת הפעילה אצל כולנו בכול רגע נתון, אך בתהליך הקונסטלציה מקבלת תשומת לב מיוחדת.

 

במובן מסוים אפשר לתאר את חווית הנציג ותופעת השדה כאירוע של 'העברה מרחבית' – העברה של עולם הרגשות והיחסים מהמציאות הפנימית/חיצונית של המטופל אל המציאות הטיפולית. העברה זאת באה לידי ביטוי דרך הנציגים אשר מסכימים לקחת חלק בתהליך הקונסטלציה הקבוצתית.

 

נשאלת השאלה, למי רלוונטית החוויה אותה חווה הנציג בתהליך הקונסטלציה. האם לסיפורו שלו ולעולמו הפרטי? האם לסיפורו ולמציאותו של המונחה? האם לשניהם או שלאף אחד מהם? הניסיון המצטבר מתוך אלפי תהליכי קונסטלציה המתקיימים בעולם הטיפולי מאז שנות השמונים, מראה שהחוויה של הנציג והמידע שמגיע ממנו ודרכו רלוונטית קודם כול למונחה (המטופל), לתהליך ולסיפור שלו, ולרגע בזמן שבו מתקיימת הקונסטלציה.

 

עם זאת, אין ספק שבמקביל, התהליך המתהווה נוגע בסיפורו הפרטי של הנציג ושל כול הנוכחים במרחב הקוסנטלטיבי ברמה כזאת או אחרת. ניתן לקיים תהליך בו כול סיפור פרטי המופיע אצל משתתף כתגובה לדמות או לסיפור בקונסטלציה של המונחה יקבל מקום בתהליך הכולל, ייתרם ויתרום לקונסטלציה המתרחשת ולכול המשתתפים בה. תהליך זה הינו מאוד מרגש ועמוק, ודורש רמת מעורבות ויכולת הכלה של אי ודאות מאוד גדולה מהנציגים ומהמנחה.

 

לעומת זאת, כאשר הנציג מתייחס לכול החוויה המתהווה בו, כשייכת אך ורק לדמות או לייצוג שאותו הוא מייצג ולסיפור של המונחה, ומניח לרגע לצורך הטבעי ליחס את החוויה לעצמו, הוא מנגיש את עצמו למידע העמוק הקיים בשדה הנוכח בחדר. עולם מופלא ומפורט של מידע רב ממדי, תחושתי, רגשי, תנועתי, מילולי, תפיסתי, דימויי והתייחסותי מתגלה לו ודרכו, שהינו רלוונטי לסיפור ולנושא שעליו הקונסטלציה.

 

זהו שינוי תפיסתי עמוק לתופעה הקיימת כול הזמן. זאת היא הזמנה להסכים לקבל, שהחוויה אותה הנציג חווה באופן כל כך מידי ואישי, כחוויה השייכת למישהו או למשהו אחר שאין הוא מכיר (גם כאשר החוויה עצמה ב'כאן ועכשיו' מוכרת לו). היא דורשת הסכמה לתופעה שתרבות ה'אני' ביקשה שנים רבות לצאת ממנה. והנה לאחר שהצליחה, והאני המורגש כמופרד וכעצמאי נתפס כאני הבריא, ניתנת לנו האפשרות באופן מודע, לרגע, לזמן התהליך, לוותר על תפיסת הנבדלות באופן חלקי, ולהיות האני שמחובר אל והינו חלק של הכלל והכולל.

 

עדיין, המידע הקיים בשדה של הקונסטלציה ככול שנסכים שהוא שייך לסיפור של המונחה, יושפע ע"י הנציג. הביטוי של המידע יקבל את ה'צבע' של הנציג ויתבטא מתוכו על פי מי שהוא בזמן הנתון. מה שיתקבל זה סוג של חיבור בין המידע המגיע מהשדה והנציג. כול עוד המידע יכול להתבטא אצל ודרך הנציג באופן שהינו מספיק טוב, המביא לאינטראקציה כזאת או אחרת, ביחסים במרחב הקונסטלטיבי, יש סיכוי לתהליך שיביא לשינוי בקונסטלציה של המונחה ושל המערכת שלו.

 

הנציג המשוכלל

 

להתפתחות ולתרומה היותר רחבה של הגישה, ושל הבנת המצב האנושי ושמעבר לאנושי ומעבר למקרה כזה או אחר, יש צורך בנציגים 'משוכללים'.

כאלו שיכולים לתת ביטוי מילולי למורכבות ולמידע שמגיע מהקונסטלציה, מהשדה שלה ומהגורם אותו הם מיצגים.  ביטוי שיורד לפרטים במילים שניתנות להבנה ולהמשגה. נציגים שהשדה יכול להניע אותם לתנועה משוכללת, לעולם דימויים עשיר שהוא בר ביטוי והמשגה לקונטקסט ארצי, לחיבור לרגשות ולתחושות שניתן לתאר אותן באופן ברור ומובן (שלא צריך להיות הגיוני) ושיכולים תוך כדי חיבור כוללני ונאמנות לייצוג, לשתף פעולה עם התהליך, הנציגים האחרים והמנחה בקונסטלציה. נציגים שיכולים לתמלל החוצה גם תנודות, רגשות ודימויים עדינים ביותר וביכולתם להכיל ולתמלל מצבי קיצון של רגשות ותחושות אשר מציפים ומשתלטים.

 

נציגות שכזאת קיימת בפוטנציאל אצל כול אדם. יש כאלו שמתחברים ויכולים לתת ביטוי 'משוכלל' לנציגות ולמידע שבשדה בתרגול מועט יחסית, ויש כאלו שנדרש להם יותר תרגול. הניסיון הרב הקיים בעבודת הנציגות בקונסטלציה מראה שכול אחד שמשתתף במספר רב של קונסטלציות כנציג וכמונחה מפתח יכולת משוכללת זאת.

 

והמנחה…

 

היכולת של המנחה לתת מקום לנציג ולקדם את החוויה שלו, לדעת מתי לתמוך ומתי לסגת מהתהליך, לתרום, להיות אקטיבי ופסיבי בשילוב ולהיות מחובר למידע שבשדה, יש לה גם השפעה על קבלת המידע בקונסטלציה ועל כול התהליך.

 

אם כי, גם כאן, בכדי לקיים תהליך מספיק טוב שיכול להביא לשינוי וריפוי בקונסטלציה של המונחה, ידע ויכולת הנחיה קונסטלטיבית ברמה ראשונית, באופן יחסי, יכולים להיות לעזר הרבה מעבר למצופה. כלומר מטפל או מנחה שנמצא בתחילת דרכו בעבודה זאת יכול להביא לשינוי ולריפוי בעזרת הקונסטלציה באותה המידה של מטפל עם ניסיון רב. אני רואה את זה קורה כול הזמן. בדיוק כפי שמטפל עם ניסיון רב לא מבטיח תהליך שיביא בסופו לריפוי המיוחל. וזה נפלא בעיני.

 

ההנחיה למען הפיתוח ולתרומה היותר רחבה של הגישה, ושל הבנת המצב האנושי ושמעבר לאנושי מעבר למקרה כזה או אחר, דורשת הנחיה קצת אחרת. המיקוד אינו על התהליך והתנועה למען הריפוי, אלא למען המידע, למען ההבנה העמוקה של מצב זה או אחר. בהנחיה שכזאת המנחה נדרש להתעניינות ולסקרנות 'התמקדותית – קונסטלטיבית' בחוויית הנציג.

 

לעזור לנציג להיות בקשר עם עוד ועוד מידע הנמצא ברגע ועולה מתוכו ומתוך המידע שבמרחב. למצוא עוד מרחבים פנימיים וחיצוניים שבהם קיים עוד מידע לגבי אותו רגע או מצב, ולחוש מתי יש שם עוד ואיך לעזור לנציג להתחבר ולתמלל את מה שנובע מהמקום המאוד מסוים בו הוא נמצא.

 

 

לידיעתי כול זה עדיין חדש יחסית בתחום העוסקים בגישת הקונסטלציה ולכן יכול עוד להתפתח לכיוונים מרגשים ומפתיעים.

 

 

איך תהיו העץ או הנחל שאני בחלומי שחולם ונמצא בו?

איך תהיו החלום שממנו בא העץ שבחלומי שאני הוא ושחולם אותו?

איך תהיו המתחלמים? הדבר שבחלום של החולם שלא חלם, שנגדע באיבו – לפני שהחלום יכול היה להתחלם?

איך תתחלמו ותחלמו איתי בתוך החלום?

 

ישי גסטר 2016