ישי גסטר – קורסים וסדנאות > מאמרים > מאמרים בקונסטלציה משפחתית > פתרונות… אמונה בתופעה… הפלות…

  1. פתרונות מערכתיים במצבים דרמתיים:
  2. Suspension of disbelief  :
  3. הנושא הנודד, או, הרצון להשלמה שיורד מדור לדור:
  4. רגשות חזקים ומקומם במערכת:
  5. Shrinking to health  – הצטמקות לבריאות:
  6. משאבים במערכת:
  7. הפלות:
  8. אשמה ביחסים:

פתרונות מערכתיים במצבים דרמתיים:

לפעמים מתקיימות כמה התרחשויות בו זמנית כאשר התרחשות אחת יותר דרמטית מהשנייה. אין זה אומר שצריך להתמקד במקום של הדרמה היותר גדולה. זאת היא עבודה מערכתית, כול האירועים משפיעים ומושפעים האחד מין השני. לעיתים הפתרון של אירוע דרמתי בצד השני של החדר מתרחש בעזרת שינוי במקום אחר. הנטייה הטבעית של היועץ היא להימשך לעין הסערה, אך יש לזכור שזה לאו דווקא עוזר בכל מקרה.

לדוגמה: קיים מתח גבוה בין האימא והבת, האימא רוצה להתקרב והבת מרגישה עם הגב לקיר ורוצה לצרוח. בצד אחר של החדר הסבתה, האימא של האימא, עומדת ומסתכלת על הנעשה. כאשר מוסיפים את האימא של הסבתה ומפנים אותן האחת אל השנייה אותו המתח יופיע ביניהן והמתח שבין האימא והבת יתפוגג. זהו מתח שמועבר ממקום אחר, קדום יותר, במערכת וכשהוא מקבל את המקום המקורי שלו, הוא מתפוגג בצד השני.

Suspension of disbelief   (קישור לויקיפדיה) 

בכדי שהתהליך הקונסטלטיבי יקבל את הכוח שלו, ואת האפשרות לחולל שינוי, המנחה נדרש לאמונה שלמה בתהליך ובייצוג של הדמויות. המנחה נדרש להשאיר את חוסר האמונה בחוץ (להשאיר את הסקפטיות מחוץ לחדר…Suspend his disbelief). הוא צריך להתייחס לנציגים כדמויות אמיתיות: אם משהי מייצגת את האימא, יש להתייחס אליה רק כאימא, בלי קשר להיסטוריה הפרטית של הנציגה. אם הנציגה אומרת שזה מזכיר לה את הסיפור האישי שלה – מה שחשוב למנחה הוא מה זה מזכיר ואיזה מידע זה נותן על הדמות שלפניו – אין מקריות. המנחה שואל את הנציגה: "מה זה מזכיר לה" אבל מתייחס אליה כדמות בקונסטלציה ולא כסיפור של הנציגה עצמה. המנחה קושר את המידע שעולה לדמות ולסיפור שלפניו. הוא לא נותן לנציגים לערער לו את התופעה של הקונסטלציה.

עם זאת, לאחר שהתרגלנו ותרגלנו את נושא ההזדהות המרחבית, יתכן שנמצא שאותה הנציגה שמייצגת את האימא, מייצגת יותר מרק את האימא. ייתכן והיא מייצגת גם דמויות אחרות מעולמה של הדמות. לדוגמה אימהות אחרות בשושלת, או ארכיטיפ כזה או אחר.

הנושא הנודד, או, הרצון להשלמה שיורד מדור לדור:

כאשר היה אירוע טראומטי במערכת הוא דורש השלמה (Resolution), הדינמיקה הבעייתית דורשת שיטפלו בה! הדרך שלה לעשות זאת היא לרדת בדורות וליצור מתח. עד שמישהו יטפל בה. היא יוצרת הפרעות ובעיות.

דרך טובה להתייחס לתופעה הזאת היא על ידי זה התייחסות אל הדינמיקה הבעייתית כישות עצמאית. בעצם ההתייחסות הזאת אנחנו אומרים לאלו שמושפעים ממנה שהם לא המקור של הבעיה, ואנחנו רואים אותה כגורם שמקורו במקום אחר במערכת.

החזרת הבעיה למקור:

האדם

הבעיה

המקור לבעיה

 

           

 

 בתהליך הקונסטלטיבי נחפש את הדרך שתעזור לבעיה (לנושא הנודד) להגיע למקור שלה.

רגשות חזקים ומקומם במערכת:

רגשות חזקים שאינם ניתנים להכלה או לביטוי הינם רגשות מערכתיים – אלו הם רגשות שגדולים מהחווה אותם וזה אומר שלפחות חלק מהם שייכים למקום אחר במערכת אלו הם רגשות שלא מאפשרים תנועה קדימה.

דרך מטפורית לתאר את הקושי בין גודל הבעיה ובין גודל/יכולת בן-הדור: נוצר מצב של overload  על גב הילד, עוד לפני התמודדות עם המצב.

 

 

 

 

 

–          גודל/יכולת בן הדור

 

–           גודל הבעיה

הבעיה נודדת ונשארת באותו גודל, ולכן ככל שהבעיה הנודדת גדולה יותר, יותר היא שולטת ולא נשלטת.

תופעת כדור שלג – אם הבעיה של האם לא נפתרה ובחלקה עברה לבת. מעבר זה יוצר אצל הבת עומס בתחום המסוים ותיווצר בחייה בעיה דומה. שתי הבעיות יתחברו ולנכדה יהיה כבר עומס יותר גדול להתמודד איתו.

אם היא הבעיה שלי, אז היא תתאים לקיבולת שלי. אם היא מעבר לכוחותיי, יכולותיי להכיל – סימן הוא שזה של המערכת (הנושא הנודד). את הבעיה הגדולה ארצה להחזיר למקור שלה ושם לעשות עבודה.

הלינגר: "Children are small and parents are big"

Shrinking to health  – הצטמקות לבריאות:

כאשר הילדה לוקחת על עצמה את המשא של הוריה והמערכת היותר רחבה היא צריכה לגדול בכדי להכיל את כל זה. זאת איננה גדילה טבעית ולמרות שהיא נותנת הרגשה של כוח וחשיבות היא יוצרת מתחים ועייפות בילדה. מכאן אחד המושגים שהלינגר פעם היה חוזר ואומר "it is time to shrink to health".

משאבים במערכת:

לפעמים, כדי לעזור לדמות להתמודד עם הבעיה שלה, צריך להוסיף משאב. משאב יכול להיות זה שהיה שם לפני הטראומה, זה שיכול לעזור, מישהו במשפחה ולפעמים גורם  סימבולי או ארכיטיפ. זו היא דמות שעוזרת לעשות את העבודה, ההשלמה. בתהליך הקונסטלטיבי אנחנו מתעניינים ומחפשים מה ומי חסר ונותנים לו מקום,  ומי או מה יכול לתמוך ולהיות כמשאב למען הפתרון והעתיד.

הרעיון הוא הסתכלות מערכתית – מי ומה חסר במערכת שיכול להוות גורם עוזר ותומך: איזה צבע חסר, איזה חלק במערכת המשפחתית חסר, מה חסר בכדי ליצור תמונה יותר שלמה.

הפלות:

כאשר מתייחסים לאירוע כזה חשוב לזכור שהוא תוצאה של מציאות מסוימת ולעיתים גם של העברה בין דורית. לעיתים יש נטייה להאשים את האם או את האב, או את הוריה של האם. המטרה היחידה של האשמה במקרה הזה היא למנוע את תחושת הכאב והאובדן.

הפלה זו התערבות קיצונית במהלך החיים ואחד הנושאים המרכזים בקונסטלציה הוא 'יש מישהו שהוצא מהמערכת'.  יש עוד ילדה ויש לה מקום בין האחים. בלעדי זה המערכת אינה שלמה ותנסה למצוא דרכים (פתולוגיות) להשלמה. ייתכן שההורים יתגרשו, או יפסיקו לאהוב אחד את השני. ייתכן ריב מתמשך בין האחים, תתכן הזדהות של אחד האחים עם האחות שהופלה. ייתכן מאבק על הבכורה במידה וזאת שהופלה היא הבכורה. העוברית/ילדה היא תוצאה של קשר ריגשי, התשוקה והאהבה בין שני ההורים, ואז להפלה יש השפעה על הקשר ומכאן גם על הזוגיות.

 במידה וזאת הייתה החלטה משותפת, ההשפעה על הזוגיות היא פחותה, ובמידה והיה גם תהליך של אבל או אהבה אל העוברית ההשפעה היא גם פחותה. בכל מקרה בקונסטלציה מציבים נציג לעובר שהופל.

הפלות יש גם בעסקים: כמו פרויקט שנפל, או מוצר שהושקע בו רבות והוא לא יצא לאור. ייתכן שזה ישפיע על הפרויקטים הבאים.

אשמה ביחסים:

אָשֲמָה הרבה פעמים באה במקום תודה. קבלתי מתנה נורא גדולה, ואני כל הזמן מרגישה אשמה, במקום תודה. לא נעים לי ממנו. כאילו תודה לא מספיקה. צריך להרגיש אשמה. הקונסטלציה מאפשרת לנו גם להגיד תודה וגם להכיל וגם להמשיך את החופש.    המשפט היה: בזכות העבודה הקשה שלך אני יכולה להשתחרר.

ברט הלינגר: "…הניסיון שלנו עם אשמה וזכאות (guilt and innocence) מתחיל בלקיחה ונתינה. אנו חשים שמגיע לנו כאשר אנו נותנים, ואנחנו חשים חייבים כאשר אנו לוקחים….גם הלוקח וגם הנותן ידעו שלווה רק כאשר שניהם נתנו ולקחו באופן שווה (love's Hidden Symmetry).

 

 

 

הוסף תגובה