"העברה" היא תופעה של הפנייה לא מודעת של רגשות ותחושות ויחסים מאדם אחד לאדם אחר. תופעת ההעברה קוראת באופן טבעי ובלתי מודע במערכות יחסים.
מקובל להשתמש במושג ההעברה כדי לתאר מצב שבו "מטופל" מעתיק יחס מודחק, לא מודע, כלפי אדם משמעותי בעברו, אל המטפל או היועץ שלו.
"העברה נגדית" התייחסות מקובלת בעולם הטיפולי ליחסים ורגשות שהמטפל חש כלפי המטופל. יחסים ורגשות אלו מקורם מעולמו הפרטי והמשפחתי של המטופל, עם זאת, לא פעם, נכנסים גם יחסים מעולמו הפרטי והמשפחתי של המטפל.
לא מעט נכתב על שתי התופעות האלו עוד מזמנו של זיגמונד פרויד והולדת הפסיכואנליזה. הבנתן והעבודה איתן מאפשרת למטפל הבנה עמוקה של התהליך הטיפולי והיחסים שמתפתחים בין מטפל למטופל, כמו כן, הן מאפשרות הבנה של הדינמיקות שמגבילות את המטופל מלנהל חיים מלאים בעולם שמחוץ לטיפול.
הנה ציטוט מויקיפדיה: "העברה נגדית היא תגובה של המטפל להעברה אותה עושה המטופל כלפיו או הזדהות המטפל* עם הרגשות של המטופל שאינו מודע להם. בתחילה פרויד ראה בהעברה נגדית מכשול שגורם למטפל לאבד את האוביקטיביות שלו, אך מאוחר יותר הכיר בה ככלי טיפולי חשוב. כיום כל השיטות מתייחסות להעברה הנגדית ככלי משמעותי בהבנת המטופל והתהליך הטיפול.[4] למעשה, פרויד הכיר בכך שאנליזה מערבת תקשורת בין הלא מודע של המטופל ללא מודע של מטפל ושתקשורת זו של מסרים בלתי מודעים הינה חלק בלתי נפרד מהתהליך האנליטי. ראייה זו סללה את הדרך להתבוננות בהעברה נגדית כתהליך שיכול לסייע באופן משמעותי לתהליך הטיפולי . להמשך קריאה מויקיפדיה….
*על הזדהות בטיפול: "הזדהות מרחבית הינה תופעה המתרחשת בתהליך טיפולי אישי או קבוצתי, בה חלקים/אלמנטים מתוך עולמו של המטופל מועברים למרחב מוגדר ( "מרחב הזדהויות" ). במרחב מוגדר זה, קיימת היכולת של המטופל, של המטפל ושל משתתף בקבוצה הטיפולית, להזדהות באופן משמעותי – תחושתי, מחשבתי, רגשי וחוויתי, עם אלמנטים/תפקידים במרחב ההזדהויות. לא פעם כאשר המטפל או משתתף בקבוצה מוצאים שהם בתהליך של הזדהות עם המרחב של המטופל יתכן והדינמיקה והרגשות שעולים פוגשים את הסיפור האישי שלהם עצמם. תהליך הזדהות שכזה מאפשר גם למזדהה, המטפל או המשתתף, לגעת בתהליך שלו באופן מקביל לזה של המטופל. כמו כן, לאחר מכן באפשרותו להתבונן במשמעויות המשיקות. תהליך ההזדהות הוא לעיתים עמוק ויתכן שיביא איתו תחושה של הצפה ובלבול אצל המטפל או המשתתף. במקרה זה יש מקום לתת תשומת לב לתחושות אלו בדרך שניתן להכיל אותן ולהסתכל על התובנות הנגלות מתוך תהליך זה. להמשך קריאה…
הקונסטלציה המשפחתית מאפשרת לנו לראות איך הגורמים המשפיעים על היחסים שבין המטפל והמטופל ובין המטופל וקבוצת המשתתפים, מושפעים ממרחב שהוא יותר מאשר ילדותו של המטופל והיחסים עם הוריו כמקובל. למעשה דמויות, גורמים ואלמנטים ממערכות יחסים השייכות למרחב הרבה יותר משמעותי וגדול מעולמו הפנימי-ראשוני של המטופל מועברים לתוך היחסים הטיפוליים.
מרחב זה מורכב מהיחסים היותר ענפים גם במערכת החיצונית וגם במערכת הפנימית של המטופל. במערכת החיצונית מדובר ביחסים משפחתיים, בין דוריים והיסטוריים של משפחתו, כמו כן, נמצאים בו גם נושאים ארכיטיפים ותרבותיים. במערכת הפנימית מדובר על המבנה הרגשי, הגופני והפסיכו-סימבולי של המטופל.
מתוך מרחב זה, רגשות יחסים וסיפורים שדורשים ביטוי והשלמה, מועברים ומקבלים ביטוי במציאות של המטופל, לרוב באופן שאינו מודע. זאת היא העברה מרחבית, העברה מעולמו הרחב, ההיסטורי, של המטופל לתוך חייו האישיים ולתוך היחסים הטיפוליים.
בעזרת תופעת ההזדהות והעבודה הפנומנולוגית, מאפשרת גישת הקונסטלציה המשפחתית עבודה עם המרחב הזה ועם המערכות הרחבות במאקרו ובמיקרו של המטופל. זאת היא גישה שפוגשת באופן יצירתי את תופעת ההעברה המרחבית והגורמים השונים שבה. היא מאפשרת הפשטה של דיאגנוזה של מצב בעייתי, ויכולה להביא לשינוי בנושאים ובמערכות יחסים שנחוות כ'תקועות' או קשות במציאות. אנחנו גם יודעים שכאשר דינמיקה מסויימת נפטרת במציאות הטיפולית יש לכך השפעה עמוקה על המציאות החיצונית.
זהו תהליך דינמי שביכולתו להעשיר את המטפל, המטופל והמשתתפים כנציגים .
