שני סופשים מרוכזים (ללא לינה) 19-20.07 וה-09-10.08 ברמת מגשימים.
מה מחכה לנו….
אמא, האם את שם?
אבא, האם אתה רואה אותי ?
מישהו שומע אותי ?
לחישותינו כילדים וילדות אל הורינו מתוך נפשנו בילדותנו, מבטאות את הכמיהה הבסיסית והאנושית לשני האנשים הגדולים המגדלים אותנו. החויה השכיחה ביותר היא “לא ראו אותי” ולה יש מאות צורות שונות של קיום.
ההורים שלנו עשו גם טוב וגם רע,
אך הרע הוא הבולט יותר, הזכיר יותר, התופס מקום עוצמתי יותר ברגשותינו, והוא זה הצובע מרבד צבעוני בצבע שחור פעמים רבות.
שכיח לדחות את ההורים או אחד מהם. לעיתים הדחיה פנימית, לעיתים גם חיצונית. מה המשמעות של דחיה של הורה החוצה ?
(לעיתים זו תגובה שלנו של דחיה של ההורה אותנו – שחשנו).
דחיה של עצמנו של ההורה שלנו שזורה יד ביד עם דפוסים של דחיה בהווה: אנחנו דוחים חלקים בעצמנו,ודוחים אנשים קרובים אלינו מהמעגל המשפחתי שהקמנו בחיינו.
אנחנו משחזרים את דפוסי הפגיעה והדחיה.
אך לדחיה של הורה אחד או שני ההורים יש עוד השלכות: הדבר מונע מאיתנו לחוש חויה עמוקה של תמיכה ושייכות לדור הקודם. מכיוון שהכוחות הגדולים ביותר שיש לאדם מגיעים מחיבור לשורשים ולמערכת השלמה שהביאה אותו עד הלום והעניקה לו חיים.
במודולת הריטריט נלמד ונתרגל את עבודתו של ברט הלינגר (מייסד הקונסטלציה המשפחתית) וכן נעבוד לפי עבודתו של ברטולד אולסאמר, פסיכותראפיסט וקונסטלטור בינלאומי ידוע שכתב ספרים רבים.
לפרטים נוספים או אצל: שושנית לופו: 054-4425856 או שירה אליאס רוטר: 052-5381784
