בדיקות תקופתיות לגברים: מה כדאי לבדוק בכל עשור בחיים

יש משפט שחוזר שוב ושוב בקליניקות של רופאי משפחה בישראל: ״הגעתי רק כי אשתי התעקשה״. זה אולי נשמע כמו בדיחה, אבל מאחוריו עומדת תופעה מוכרת היטב. גברים נוטים לדחות בדיקות, להתעלם מסימנים קטנים ולהגיע לטיפול בשלב מאוחר יותר מנשים. החדשות הטובות הן שמערכת הבריאות בישראל מציעה מגוון רחב של בדיקות מניעה במסגרת סל הבריאות, ורובן פשוטות, מהירות וכמעט ללא אי נוחות. כל מה שצריך הוא לדעת מה רלוונטי לגיל שלכם, ולקבוע תור.

המדריך הבא מציג תמונה כללית של הבדיקות שגברים נוהגים לבצע בכל עשור. חשוב להדגיש כבר בפתיחה: מדובר במידע כללי בלבד. ההמלצות משתנות בהתאם להיסטוריה משפחתית, לאורח החיים ולמצב הבריאותי האישי, ולכן ההחלטה מה לבדוק ומתי צריכה להתקבל יחד עם רופא המשפחה.

שנות ה־20 וה־30: לבנות בסיס

בגילים האלה רוב הגברים מרגישים בלתי מנוצחים, ודווקא משום כך זה הזמן הנכון לייצר נקודת ייחוס. בדיקת דם כללית, הכוללת ספירת דם, רמות סוכר ופרופיל שומנים, מאפשרת לדעת מהו המצב התקין שלכם. כשתעשו את אותה בדיקה בעוד עשר שנים, יהיה לרופא עם מה להשוות.

מדידת לחץ דם היא בדיקה שלוקחת דקה וחצי, ועדיין רבים לא יודעים מה הערכים שלהם. לחץ דם גבוה יכול להתפתח בשקט במשך שנים בלי שום תסמין. גם שקילה ומדידת היקף מותניים הן נתונים פשוטים שמספרים הרבה על הסיכון העתידי למחלות מטבוליות.

תחום שגברים צעירים נוטים להזניח הוא העור. ישראל היא מדינה שטופת שמש, ובדיקת נקודות חן אצל רופא עור, במיוחד למי שעובד בחוץ או נחשף הרבה לשמש, היא השקעה קטנה עם ערך גדול. גם בדיקה עצמית של האשכים, שלוקחת דקה במקלחת, מומלצת על ידי רופאים רבים לגברים צעירים.

שנות ה־40: שנת המפנה

העשור הרביעי הוא הזמן שבו רופאים רבים מתחילים להתייחס ברצינות רבה יותר לסיכון הלבבי. אם יש במשפחה היסטוריה של מחלות לב בגיל צעיר, ייתכן שהרופא ימליץ על הערכה מעמיקה יותר, כמו אק״ג או מבחן מאמץ. גם פרופיל השומנים בדם הופך לנתון שכדאי לעקוב אחריו באופן קבוע.

בשלב הזה כדאי גם לבדוק את הראייה. רבים מגלים בגיל 40 פלוס שהם מרחיקים את הטלפון כדי לקרוא, וזה טבעי לחלוטין. בדיקת עיניים אצל רופא עיניים יכולה גם לאתר בעיות כמו לחץ תוך עיני, שאינו מורגש בשלביו הראשונים.

נושא נוסף שעולה בגיל הזה הוא שינה. נחירות כבדות, עייפות במהלך היום והתעוררויות חוזרות יכולים להעיד על דום נשימה בשינה, תופעה נפוצה בקרב גברים שמשפיעה על הלב, על הריכוז ועל מצב הרוח. שווה להעלות את הנושא בפני הרופא ולא להסתפק בבדיחות משפחתיות על הנחירות.

שנות ה־50: בדיקות סקר חשובות

בגיל 50 נכנסת לתמונה בדיקת הסקר לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס. בישראל קופות החולים מזמינות את המבוטחים לבדיקת דם סמוי בצואה, ובהתאם לתוצאות ולגורמי הסיכון ייתכן שתומלץ קולונוסקופיה. רבים חוששים מהבדיקה, אבל הניסיון מראה שהחלק הלא נעים ביותר הוא בדרך כלל ההכנה, ולא הבדיקה עצמה.

נושא הערמונית הוא שיחה שכדאי לקיים עם הרופא. בדיקת PSA אינה בדיקת סקר שגרתית לכל גבר, וההחלטה אם לבצע אותה תלויה בגיל, בהיסטוריה המשפחתית ובהעדפות האישיות. רופא טוב יסביר את היתרונות והחסרונות ויעזור לכם לקבל החלטה מושכלת.

גם בדיקת צפיפות עצם, שבדרך כלל מזוהה עם נשים, יכולה להיות רלוונטית לחלק מהגברים, למשל מי שנוטל תרופות מסוימות לאורך זמן. וכמובן, מעקב אחר סוכר בדם הופך לחשוב במיוחד, כי סוכרת מסוג 2 נפוצה מאוד בגילים אלה.

60 ומעלה: לשמור על איכות החיים

בעשור השישי והשביעי הדגש עובר במידה רבה לשמירה על תפקוד ועצמאות. בדיקות שמיעה, הערכת זיכרון, בדיקת יציבות ומניעת נפילות הופכות לחלק מהשיחה עם הרופא. אלה לא נושאים מביכים, אלא כלים לשמור על חיים פעילים לאורך שנים.

חיסונים הם עוד נושא שגברים מבוגרים נוטים לשכוח. חיסון שפעת עונתי, חיסונים נגד דלקת ריאות והמלצות נוספות משתנים מעת לעת, ולכן כדאי לשאול את הרופא או את האחות בקופה מה מתאים לכם.

איך הופכים את זה להרגל

הבעיה ברוב המקרים איננה חוסר מידע אלא דחיינות. הנה כמה טיפים מעשיים שעוזרים:

• לקבוע תאריך קבוע בשנה, למשל סביב יום ההולדת, לביקור מקיף אצל רופא המשפחה.
• לשמור את תוצאות הבדיקות באפליקציית הקופה ולהשוות משנה לשנה.
• לברר את ההיסטוריה הרפואית של ההורים והאחים ולשתף אותה עם הרופא.
• לרשום מראש שאלות שמטרידות אתכם, כדי לא לשכוח אותן בזמן הביקור.

כדאי גם לזכור שבריאות אינה רק בדיקות. תזונה מאוזנת, פעילות גופנית סדירה, הפסקת עישון והקפדה על שינה טובה משפיעות על כל אחד מהמדדים שתוארו כאן, לפעמים יותר מכל תרופה.

אל תשכחו גם את הבריאות הנפשית. גברים נוטים להסתיר מצוקה רגשית, אבל דיכאון, חרדה ושחיקה הם מצבים שכיחים שמשפיעים גם על הגוף. אם אתם מרגישים כבר תקופה ארוכה עייפות, חוסר עניין או עצבנות שאינה אופיינית לכם, ספרו על כך לרופא המשפחה. הוא יכול להפנות לטיפול מתאים, ושיחה אחת לפעמים פותחת דלת לשינוי משמעותי.

השורה התחתונה

בדיקות תקופתיות הן לא סימן לחולשה ולא עניין של היסטריה. הן הדרך הפשוטה ביותר לזהות בעיות בשלב שבו קל לטפל בהן. כל גבר צריך לבנות עם רופא המשפחה תוכנית מעקב שמתאימה לגילו ולסיכונים שלו, ולהתייחס אליה ברצינות כמו לטיפול השנתי ברכב. אם לא הייתם אצל הרופא בשנתיים האחרונות, זה הזמן להרים טלפון לקופה ולקבוע תור.