בין המצרים ותשעה באב: המנהגים, המשמעות והדרכים לציין את הימים

בעיצומו של הקיץ הישראלי, כשבתי הספר כבר סגורים והחופים מלאים, מגיעה בלוח העברי תקופה שונה לגמרי באופייה. שלושת השבועות שבין י״ז בתמוז לתשעה באב, הידועים בשם בין המצרים, הם ימים של אבל וזיכרון על חורבן בית המקדש ועל אסונות נוספים שפקדו את העם היהודי לאורך ההיסטוריה. רבים מכירים את תשעה באב כיום צום, אבל פחות יודעים מה המנהגים לאורך כל התקופה, מאין הם נובעים ואיך אפשר להתייחס אליהם גם מנקודת מבט עכשווית. במדריך הזה ננסה לעשות סדר.

מאיפה מגיע השם בין המצרים

השם לקוח מפסוק במגילת איכה, שבו נאמר שרודפי ירושלים השיגו אותה בין המצרים, כלומר במקום צר ולחוץ. חז״ל ראו בפסוק רמז לתקופה שבין שני מועדי צום: י״ז בתמוז, היום שבו נפרצו חומות ירושלים, ותשעה באב, היום שבו נחרב בית המקדש.

לפי המסורת, בתשעה באב התרחשו כמה מהאירועים הקשים ביותר בתולדות העם: חורבן בית המקדש הראשון והשני, נפילת ביתר בימי מרד בר כוכבא ועוד. עם השנים נקשרו ליום זה גם אסונות מאוחרים יותר, ובקהילות רבות הוא הפך ליום זיכרון כללי לסבל היהודי לאורך הדורות.

המשמעות היא שהתקופה כולה נושאת אופי של התבוננות. האבל אינו רק על מבנה שנחרב לפני כאלפיים שנה, אלא גם על פילוג, על שנאת חינם ועל ההשלכות של חוסר אחדות, נושאים שרבים מוצאים בהם רלוונטיות גם היום.

המנהגים בשלושת השבועות

בתקופה זו נוהגים מנהגי אבלות מדורגים. בשלושת השבועות כולם נהוג להימנע מעריכת חתונות, משמיעת מוזיקה שמחה ומתספורת, אם כי יש הבדלים בין העדות. ברוב קהילות האשכנזים המנהגים חלים מתחילת התקופה, ובחלק מקהילות הספרדים ההחמרות מתחילות מאוחר יותר.

עוד מנהג נפוץ הוא להימנע מברכת שהחיינו, שנאמרת על פרי חדש או בגד חדש. לכן רבים מקדימים או דוחים קניות של בגדים ופריטים משמחים. משפחות שמתכננות שמחות נוהגות לקבוע אותן לפני י״ז בתמוז או אחרי תשעה באב.

כמובן, ההקפדה משתנה מאדם לאדם ומקהילה לקהילה. מי שרוצה לדעת מה מקובל במסורת המשפחתית שלו או בקהילה שלו מוזמן להתייעץ עם רב, במיוחד כשמדובר בשאלות מעשיות כמו תכנון אירוע.

תשעת הימים

מראש חודש אב ועד תשעה באב מתחילה תקופה מחמירה יותר, הנקראת תשעת הימים. בהתאם לכלל שלפיו משנכנס אב ממעטין בשמחה, מתווספים בה מנהגים נוספים. בקהילות רבות נמנעים מאכילת בשר ושתיית יין, למעט בשבת ובסעודות מצווה.

כמו כן נהוג להימנע מכביסה, מלבישת בגדים מכובסים טריים ומרחצה לשם תענוג. גם שיפוצים ובנייה של דברים שאינם הכרחיים נדחים לרוב לאחר התקופה. גם כאן ההקפדה משתנה בין העדות, ולכל קהילה מסורת משלה.

בשבת שבתוך תשעת הימים אין מנהגי אבלות פומביים, ולכן אוכלים בשר ושותים יין כרגיל. גם סעודת מצווה, כמו סיום מסכת או ברית מילה, מתירה אכילת בשר. משום כך נהוג בקהילות רבות לארגן סיומי מסכתות בימים אלה, מנהג שמשלב לימוד תורה עם שמחה מוגבלת ומאפשר לבני הקהילה להתכנס יחד.

רבים מוצאים במנהגים האלה הזדמנות לצמצום מכוון. דווקא בתקופה של חופשות ובילויים, ההימנעות ממותרות מסוימות יוצרת רגע של מודעות ומזכירה שגם בתוך השגרה יש מקום לזיכרון.

יום הצום עצמו

תשעה באב הוא צום של כעשרים וחמש שעות, מהשקיעה ועד צאת הכוכבים למחרת, בדומה ליום כיפור. מלבד האיסור על אכילה ושתייה, נמנעים מרחצה, מסיכה, מנעילת נעלי עור ומיחסי אישות. בבתי הכנסת יושבים על הרצפה או על כיסאות נמוכים, ומאירים את האולם באור עמום.

בערב הצום קוראים את מגילת איכה בניגון מיוחד ונוגה, ובבוקר אומרים קינות, שירי אבל שנכתבו לאורך הדורות. עד חצות היום נוהגים מנהגי אבל מחמירים, ואחר הצהריים מתחילה הקלה מסוימת, מתוך תקווה לנחמה.

חשוב לזכור שהצום אינו מתאים לכל אחד. נשים בהריון ומניקות, חולים ואנשים עם מצבים רפואיים מסוימים צריכים להתייעץ עם רופא ועם רב לפני שהם צמים. בקיץ הישראלי החם יש להקפיד במיוחד על שתייה מרובה לפני הצום ולשים לב לסימני התייבשות.

דרכים עכשוויות לציין את היום

לצד בתי הכנסת, בשנים האחרונות התפתחו בישראל דרכים מגוונות לציון תשעה באב. אירועים רבים מוקדשים ללימוד ולשיח על שנאת חינם, אחדות ומחלוקת בחברה הישראלית. בערים שונות נערכות קריאות איכה פתוחות לציבור, ולעיתים גם סיורים בירושלים סביב חומות העיר העתיקה.

• סיור לילי סביב חומות ירושלים הפך למסורת עבור אלפי משתתפים.
• מפגשי שיח בין קבוצות שונות בחברה מתמקדים בערך הסובלנות.
• משפחות רבות מנצלות את היום לשיחה עם הילדים על ההיסטוריה של העם.

גם מי שאינו צם יכול לבחור לציין את היום בדרך משמעותית, למשל באמצעות קריאה, צפייה בסרט תיעודי על תקופת בית המקדש או הימנעות מבילויים.

מאבל לנחמה

אחד הרעיונות היפים הקשורים לתשעה באב הוא שלמרות האבל, המסורת רואה בו גם יום שבו נולדת הגאולה. השבת שאחרי הצום נקראת שבת נחמו, על שם ההפטרה מספר ישעיהו הפותחת במילים נחמו נחמו עמי. מכאן מתחילות שבע שבתות של נחמה שמובילות עד ראש השנה.

ט״ו באב, שחל שישה ימים בלבד אחרי הצום, הוא יום של שמחה ואהבה. הסמיכות בין שני הימים מבטאת תפיסה עמוקה: גם אחרי הקשה ביותר יש מקום לתקווה, לבנייה מחדש ולשמחה.

לסיכום, תקופת בין המצרים ותשעה באב הם ימים של זיכרון, אבל ואחריהם נחמה. המנהגים, מההימנעות משמחות ועד הצום עצמו, נועדו לעורר מודעות להיסטוריה ולערכים של אחדות וסובלנות. כל אחד יכול למצוא את הדרך שלו לציין את הימים האלה, בין אם בבית הכנסת, בלימוד או בשיחה משפחתית.